לפני מספר חודשים קיבלתי המלצה לצפות בסדרת אנימציה חביבה בשם אורל המוסרי (Moral Orel). אורל המוסרי, למי שאינו מכיר, היא סדרת אנימציה קומית בסטופ מושן אשר זכתה למוניטין בתור אחת מסדרות האנימציה המערביות האפלות ביותר ששודרו. האופל של מורל אורל לא נובע מאימה על טבעית או מתקריבים ברוטליים על איברים פנימיים שמצאו את דרכם החוצה. … להמשיך לקרוא
לאחרונה נשאלתי מספר פעמים מה הוא פוסט חילון*. הצעתי מספר תשובות, המעמיקה שבהן היא קריאת המאמר בלינק הזה, אבל לאחר מכן נתקלתי בהתפתחות המם הנפלא המשתמש בקומיקס הזה: להבהיר את הנקודה הבאה: הסדרה של סורנטינו "האפיפיור הצעיר" מתרחשת בעולם כזה, בו עברנו הלאה מהניג'וסים המתוארים לעיל. מהפרקים הראשונים מבהירים לנו אילו שאלות לא רלוונטיות לשיח … להמשיך לקרוא
המשוררת מתכתבת באופן גלוי אבל עדין עם הסיפור יוסף מוקיר שבת. היא לא נכנסת לדקויות אלא מתייחסת רק לדג וליהלום. בסיפור, היהלום הצפון בדג מבשר לקח מוסרני שמתאר את ההשגחה הטובה למקפידים במצוות. בשיר אין השגחה. המציאות לא ניסית אלא קשת יום. הרבנד מעמידה לנו מראה; אנשים הם סתם 'אנשים', אין כאן דיפרנציאציה או אינדיבידואליות, … להמשיך לקרוא
-ספוילרים למי שלא עוקב- אבני החן המופיעות כולן בדמות נשים, הן הקרנה מוחשית של התודעה העצמית של האבן. ההקרנה יכולה להיפסק אחרי פגיעה. שינוי צורה רצוני אפשרי לזמן קצר. תופעת ההידרדרות של התודעה באבני החן, ההשחתה – מביאה לנסיגה בהקרנה המוחשית. האבן לא תופיע יותר בדמות אשה אלא בדמות מפלצתית חייתית. התופעה עדיין לא מוסברת … להמשיך לקרוא
כשעלה בפני הצורך להסביר לסבא וסבתא שלי את עניין התורה שבעל פה, ההשוואה המיידית שצצה לי הייתה סדרת 'המוסד', של אייזק אסימוב, שכאילו נכתבה כדי להוות אילוסטרציה. ראו הרי – את החורבן אין למנוע, בין אם מדובר בחורבן ממשי של בית המקדש השני, ובין אם בשואה מטפיזית, איזו שבירה של הכלים. כל מה שאפשר לעשות … להמשיך לקרוא
"בדרכים" שפורסם ב-1957 על ידי ג'ק קרואק הפך בן לילה למניפסט הגדול של כותבי דור הביט, וידוע בעיקר בשל השילוב שלו בין מערב למזרח: מצד אחד תרבות אמריקאית ומצד שני בודהיזם. מעבר לזה קרואק היה ידוע גם כקתולי, וסימנים לכך ניכרים לכל אורך הספר. ולכן דווקא בספר שמלא כל כך בכל מיני סוגים של רעיונות … להמשיך לקרוא
לא מוגהּ 