-ספוילרים למי שלא עוקב- אבני החן המופיעות כולן בדמות נשים, הן הקרנה מוחשית של התודעה העצמית של האבן. ההקרנה יכולה להיפסק אחרי פגיעה. שינוי צורה רצוני אפשרי לזמן קצר. תופעת ההידרדרות של התודעה באבני החן, ההשחתה – מביאה לנסיגה בהקרנה המוחשית. האבן לא תופיע יותר בדמות אשה אלא בדמות מפלצתית חייתית. התופעה עדיין לא מוסברת … להמשיך לקרוא
קטגוריה: מגדר
המקרה המוזר של רוברט קארסן- סוף
בחלק א' דיברנו על ההפקה הכי יפה בעולם של סיפורי הופמן, והשימוש שעושה רוברט קארסן בבתמה שאיפיינה אותו לאורך העשור האחרון, תאטרון בתוך תאטרון. אין לדעת למה באמת קארסן הפסיק להשתמש בה בשנים האחרונות, אבל יכול להיות שיש קשר להפקת דון ג'ובאני שלו בלה סקאלה. היה ניכר בחלק א' שהמדור משוחד לטובת סיפורי הופמן, וכאן … להמשיך לקרוא
גברים נרקיסיסטים לא מתים
זוכרים את "סיפורי דגים" מהעשור הקודם? יש בחור, לבחור יש אבא, האבא מספר צ'יזבטים ורוצה את התשומת לב רק לעצמו עד הנקודה שזו הופכת לבעיה ממש שמניעה עלילה של סרט. ואז האבא מת. מסרטן. אך מכיוון שזה סוף הסרט בנו לומד להפעיל את סוג האסקפיזם המקסים/דוחה של האב ומספר כיצד הוא בעצם מוברח אל הנהר … להמשיך לקרוא
רסלינג של רסלינג ביום – חלק ב'
ציפיתם להקדמה מרשימה וחופרת? בשביל זה יש את חלק א'. עכשיו נכנסים ישר לעניינים: קרב ללא פסילות: טריפל אייץ׳ נגד סטינג רקע: קצת מצחיק להציג את טריפל אייץ׳ אחרי שהסרטון המדהים של מקס לנדיס תיאר את כל הקריירה שלו אבל הנה מה שאתם צריכים לדעת עליו כרגע: טריפל אייץ׳ הוא, נכון לעכשיו, מנהל הWWE בפועל. … להמשיך לקרוא
קצף תודעה- בין פוניו של מיאזאקי לאגדות אירופאיות
המוזיקה הביאה אותי למחשבה. היה זה "מעוף הולקיריות" אשר לואגנר, אבל בגרסא הנחמדה, החגיגית שלו, לא חג מזן המצעדי, אלא אחד כזה עם שמחה של. לא ממין השמחה הבכחנאלית, קורעת הרסן. אלא פשוטה יותר, שמחה שעדיין לא בטוחה רסן מהו. חורבן העולם בפוניו הוא נחמד. הוא ידידותי לילדים. ככלות הכל, אותם יצרים ההרסניים שמבשל המכשף … להמשיך לקרוא
יוליוס קיסר, או: התותב העצום של שרה קונולי
אנחנו אוהבות את שרה קונולי. אנחנו אוהבות אותה בעיקר בתפקידי גברים, והפריצה שלה אל תודעת מעריצות האופרה הצעירות (כלומר, אלה מאיתנו שמתחת לגיל מאתיים), הייתה בהפקת "יוליוס קיסר" של פסטיבל גליינדבורן מ-2005, בבימויו של דייויד מקויקאר. ההפקה עצמה בעייתית מאד: היא מתרחשת בשנות העשרים, וקיסר הוא קולוניאליסט, אבל גם הגיבור. היא מתרחשת במצרים, אבל יש … להמשיך לקרוא
הצעה לקריאה חתרנית בסוף "האגדה של קורה"
קורה מסיימת את הסדרה עם בת זוג. על פניו, מפתיע ונועז; אבל מבחינת התבנית התסריטאית/מיתית: הגיבור מציל את העולם וזוכה בבחורה> קורה מצילה את העולם וזוכה בבחורה. קורה היא הגיבור הסטנדרטי, הגברי כסתמי – על אף שהיא נערה. על פי מראה חיצוני: בת הזוג של קורה היא הדמות עם המראה הנשי הנחשק (ה"בחורה") המובהק ביותר … להמשיך לקרוא