המוזיקה הביאה אותי למחשבה. היה זה "מעוף הולקיריות" אשר לואגנר, אבל בגרסא הנחמדה, החגיגית שלו, לא חג מזן המצעדי, אלא אחד כזה עם שמחה של. לא ממין השמחה הבכחנאלית, קורעת הרסן. אלא פשוטה יותר, שמחה שעדיין לא בטוחה רסן מהו. חורבן העולם בפוניו הוא נחמד. הוא ידידותי לילדים. ככלות הכל, אותם יצרים ההרסניים שמבשל המכשף … להמשיך לקרוא
לא מוגהּ 