לאחרונה נשאלתי מספר פעמים מה הוא פוסט חילון*. הצעתי מספר תשובות, המעמיקה שבהן היא קריאת המאמר בלינק הזה, אבל לאחר מכן נתקלתי בהתפתחות המם הנפלא המשתמש בקומיקס הזה: להבהיר את הנקודה הבאה: הסדרה של סורנטינו "האפיפיור הצעיר" מתרחשת בעולם כזה, בו עברנו הלאה מהניג'וסים המתוארים לעיל. מהפרקים הראשונים מבהירים לנו אילו שאלות לא רלוונטיות לשיח … להמשיך לקרוא
בחלק א' דיברנו על ההפקה הכי יפה בעולם של סיפורי הופמן, והשימוש שעושה רוברט קארסן בבתמה שאיפיינה אותו לאורך העשור האחרון, תאטרון בתוך תאטרון. אין לדעת למה באמת קארסן הפסיק להשתמש בה בשנים האחרונות, אבל יכול להיות שיש קשר להפקת דון ג'ובאני שלו בלה סקאלה. היה ניכר בחלק א' שהמדור משוחד לטובת סיפורי הופמן, וכאן … להמשיך לקרוא
עולם בימוי האופרה השתנה לחלוטין בעשרים השנה האחרונות. אמנם גם לפני עידן ההפקות המתחכמות (מה שנקרא Regietheater- תאטרון-במאי) היו לנו במאי אופרה מפורסמים כמו פונל וצפירלי, אך כיום במאי אופרה רבים מגיעים למעמד של אוטר: יש להם שפה משלהם, תמות ומוטיבים הנפרשים לאורך מספר הפקות, ואצל הרבה מהם, הצופה המשכיל יכול לזהות את הבמאי על-פי … להמשיך לקרוא
אם היה דבר שהתקשיתי להבין במהלך לימודיי זה היה הרעיון שפעם מישהו חשב שלערבב בין ז'אנרים זה פסול, או לחלופין חתרני. התקשתי לראות מישהו מסתכל על המאש-אפים של טרנטינו ובוכה "לאאאאאא! אתם לא יכולים לעשות את זה." היום אני מדמיינת את זה קצת אחרת, כאשר החיבור והערבוב בין ז'אנרים נחשב מקובל ולגיטימי אבל הרעיון של … להמשיך לקרוא
לא מוגהּ 