המשוררת מתכתבת באופן גלוי אבל עדין עם הסיפור יוסף מוקיר שבת. היא לא נכנסת לדקויות אלא מתייחסת רק לדג וליהלום. בסיפור, היהלום הצפון בדג מבשר לקח מוסרני שמתאר את ההשגחה הטובה למקפידים במצוות. בשיר אין השגחה. המציאות לא ניסית אלא קשת יום. הרבנד מעמידה לנו מראה; אנשים הם סתם 'אנשים', אין כאן דיפרנציאציה או אינדיבידואליות, … להמשיך לקרוא
"יצירת מופת אחת שקולה כנגד אלף פירושיה" – ארתור שופנהאואר פירוש לאפילוג. האסוציאציה הראשונה שלי בקריאת השיר, ברמת החוויה, הייתה קאמי. העמידה הכנה מול המוות והעמידה המנוכרת מול החברה, האבסורד הבוטה של הקיום, הניהיליזם האפשרי תמיד. חוסר המוצא הזה הוא הבסיס לכל השאר. יש בעייתיות מובנית בהסברת דברים ששייכים לעולם התופעות. אלוהים … להמשיך לקרוא
לא מוגהּ 