טלויזיה/מערב/ספורט

רסלינג של רסלינג ביום – הסיום

פרק שלישי ואחרון בסאגה שלא באמת חשבתם שתקראו:

בריי וויאט נגד האנדרטייקר

רקע: רגע, האנדרטייקר? למה? הוא הרי כבר הובס בשנה שעברה. הרצף נשבר. הסיפור נגמר. איזו עוד סיבה נותרה לגרור בחור בן 50 אל הזירה?
הכל נכון, ועדיין אני מחכה לקרב הזה בקוצר רוח. הסיבה: בריי וויאט, הדמות האהובה עלי. אם אני צריך לתמצת אותו, הוא סוג של הג׳וקר של נולאן רק באסתטיקת winter's bone. Bray-Wyattהוא מעולה על המיקרופון ומפחיד בזירה, בעיקר הודות לזריזות מפתיעה ביחס לגודלו- יריבים רבים הפסידו מולו כשרצו לקצה הזירה כדי לחזור אליו בתנופה, רק כדי לגלות שהשיג אותם וליפול ארצה. אבל הדבר שבאמת מעניין בו הוא המניע שלו: למעט בכמה קרבות רבי משתתפים, וויאט מעולם לא שאף לזכות באליפות. כשהוא בוחר מטרה, תמיד יש לכך סיבה מיוחדת, והיא בדרך כלל להוכיח משהו מעבר לעליונותו. בשנה שעברה הוא נלחם ברסלמאניה מול סינה, ולמעשה לא ניסה לנצח אלא לגרום לסינה להלחם מלוכלך, להוכיח שהוא לא טוב לב כמו שהוא נראה- במהלך הקרב הוא הושיט לסינה כסא מתקפל ונפל למרגלותיו, מוכן להפסיד ברצון בקרב עצמו. יריבות טובה נוספת הייתה קצת לפני זה מול דניאל בראיין- באותו זמן וויאט עוד הנהיג כת של אנשים שנואשו מחייהם (לוק הארפר היה אחד מהם), ודניאל בראיין היה מטרה מושלמת לגיוס מכייוון שבאותה עת, למרות הפופולריות שלו, הוא פשוט לא הורשה להגיע למיצוי היכולות שלו, שוב ושוב. כשהתכנית הזו נכשלה, וויאט כילה בו את זעמו בקרב הוגן אחד על אחד וניצח. הוא היה היחיד שהצליח לעשות זאת באותה שנה בלי לרמות והוא בכלל ראה את זה רק כפרס ניחומים. לצערי בחצי השנה האחרונה הוא בתקופה חלשה- הוא סיים יריבות בת חודשיים עם אמברוז בדצמבר שלא באמת התקדמה לשום מקום חוץ מ״אתה משוגע, אני משוגע, בוא נעשה דברים״, אחר כך היה חודש של שקט ואת החודשיים האחרונים הקדיש בלפנות אל המטרה הבאה שלו: האנדרטייקר. המטרה הפעם: לרשת את מקומו ולהצדיק את הכינוי "The new face of fear". הרבה מונח על הכף: אם ינצח ויתן לאנדרטייקר סוף מפורש (האנדרטייקר לא נצפה מאז ההפסד הגדול), הוא יוכתר כמלך האופל החדש של הWWE. לעומת זאת, אם יפסיד, אני חושש שבשלב זה יאבד את כל האמינות שלו ויהיה לו קשה לשקם את עצמו. מנגד, האנדרטייקר, שבשנים האחרונות גילו ואובדן היכולות בזירה יצרו את התחושה שכל מה שנותר לו הוא רצף הנצחונות, יוכל להזכיר לכולם שלא כך באמצעות נצחון נוסף.

הקרב: רסלמאניה התחיל השנה לאור יום, ושאלתי את עצמי אם יחשיך מספיק כדי שהכניסה של האנדרטייקר לא תראה נורא מוזרה. התשובה היא כמעט. ווייאט נכנס לפניו בליווי דחלילים מקרטעים, וכמובן שיר הכניסה שלו, היחיד בכל העסק הזה שנחמד להאזין לו במלואו גם מחוץ לקונטקסט.

maxresdefault (1)

היה חשש שהקרב יסבול מאותן בעיות של סטינג-טריפל אייץ׳ (אלו מתחילת הקרב, לא מרוץ הזקנים) אבל זה נכון רק חלקית- האנדרטייקר שמר על כושר למשך שנים רבות יותר מסטינג וזה ניכר, מה גם שבהיותו ענק מאיים זה הגיוני יותר שהוא יהיה איטי. אם כבר דווקא וויאט מתקשה קצת- הוא מעולם לא היה במצב שבו הוא צריך לשנות את הסגנון שלו כדי לפצות על החסרים של היריב, נראה שהוא הקריב את המהירות שלו כדי לעבוד באותו קצב כמו האנדרטייקר אבל הוא עדיין לא הבין עד הסוף איך להתנהל בלעדיה אז הוא מעט מגושם כאן. מצד שני, הבעות הפנים שלו מדהימות- הוא מודע להשלכות האפשריות של הקרב אז הוא נע בין מי שעומד לעלות לפנתיאון האלים למי שהאימפריה שבנה מתרסקת מול עיניו.

מעבר לכך הקרב מתנהל כצפוי- זה מעין קרב סימני היכר, כל אחד מהם שורד את המהלכים המזוהים עם השני. לשניהם גם יש טריק של ״נראה שאני גמור אבל הנה אני קם כאחוז דיבוק״- הליכת העכביש של וויאט מול ישיבת הפרנקנשטיין של טייקר. הם עושים אותם בו״ז וזה נחמד אבל זה גם הרגע שהכי מזכיר לנו את העובדה שהאנדרטייקר כבר לא ילד.WM31_Photo_385-3633058168 בסופו של דבר הטעות הגורלית של וויאט היא היבריס- הוא מתעכב לפני שהוא מחסל את האנדרטייקר כדי ללעוג לו ומאפשר לו להתאושש בזמן כדי להפתיע אותו ולנצח. אוף. כאמור, אין לי את הנוסטלגיה הדרושה כדי שזה יעשה לי טוב על הלב, אבל אני מניח שזה סוף מכובד וראוי למתחרה שהיה חלק מהחברה לכל כך הרבה שנים. אלא אם כן יחליטו בשנה הבאה שהוא צריך להמשיך להתמודד וישימו אותו מול סטינג או משהו ואז אני אכעס. ועכשיו אני בטח אצטרך לחכות איזה חודש או משהו לפני שוויאט יחזור לפעולה. חבל.
אליפות העולם: ברוק לזנר נגד רומן ריינז

רקע: כשאמרתי בתחלה שהWWE ספגו ביקורות על בניית העלילות לקראת רסלמאניה, התכוונתי בראש ובראשונה לקרב הזה. אם לעמוד על העניין: אין להם גיבור. בהחלט יש להם רשע, שלא לומר מפלצת: עם כל הכבוד לוויאט, ברוק לזנר הוא האיש הכי מפחיד בחברה. הבנייה שלו הייתה מופתית, וזה מרשים במיוחד מאחר שהוא השתתף בארבע קרבות בלבד לאורך כל השנה. ברסלמאניה הקודמת, הוא היה זה שהביס את האנדרטייקר וסיים מורשת של קרוב לרבע מאה. חמישה חודשים לאחר מכן הוא שב והביס את סינה והפך לאלוף העולם. בעצם, ״הביס״ זה אנדרסטייטמנט: זה היה הקרב החד צדדי ביותר שנראה בWWE בדרגים הגבוהים. הקרב נמשך שש עשרה דקות, ובחמש עשרה מתוכן לזנר היה בהתקפה. בדקה וחצי הנותרות סינה תקף פעמיים, ובשתי המתקפות התברר שלזנר פשוט השתעשע איתו- באחת הפעמים הוא העמיד פנים שהתעלף אבל אז התיישב כמו האנדרטייקר. חודש לאחר מכן היה קרב נוסף ביניהם שנגמר בהתערבות של סת׳ רולינז, שניסה לפדות את המזוודה שלו אבל לא הספיק, וכך פסל את סינה, ולכן בינואר שלושתם נפגשו לקרב משולש במהלכו לזנר שבר צלע- ועדיין ניצח. אם כל זה לא מספיק, שנתיים לפני כן הוא חזר לWWE אחרי הפסקה ממושכת ושבר לטריפל אייץ׳ את הזרוע. פעמיים. וההפסקה הממושכת? היא הייתה לצורך קריירה וזכיה באליפות העולם בUFC- אתם יודעים, אלה שהולכים מכות אבל באמת. באמת-באמת.lesnar
ועכשיו, הוא חוזר אל הבמה הגדולה מכל, והאתגר הבא שלו הוא- סתם בחור.
אוי, רומן ריינז. זו לא אשמתו. קשה לזכור את זה כעת, אבל היו ימים שבהם באמת אהבו אותו, ספציפית כשהוא עוד היה חלק מהשילד. הייתה לקבוצה הזו חלוקת תפקידים ברורה: רולינז זריז וחכם, אמברוז פסיכי ובלתי צפוי, וריינז חזק- הוא היה נכנס לקרבות בדיוק ברגע הנכון, מסתער בתנופה וגורף תשואות. וכשרולינז בגד בהם והשילד התפרק, כל אחד מהם היה צריך להפוך למעט יותר ורסטילי כדי לעמוד בפני עצמו, ונראה היה שכולם בדרך לעשות את זה. גם עלילתית זה הסתדר: רולינז הפך לנבל כמובן, וכל אחד מהנותרים רצה לנקום בדרכו שלו- אמברוז ניגש לסכל את מאמציו של רולינז להפוך לאלוף העולם באמצעות המזוודה, וריינז ניגש לעשות דווקא להנהלה ולנסות להפוך לאלוף העולם בעצמו. הייתה לו יריבות קטנה עם אורטון ונראה היה שהוא משתפר כלוחם יחיד בהדרגה, והקהל אהב אותו.
ואז הוא נפצע. בחיים האמיתיים, אפילו בלי קשר להתאבקות. התברר שהוא יושבת למספר חדשים לא קטן. והכותבים, במקום לחשב מסלול מחדש, החליטו שהם ממשיכים להוביל אותו אל ההתחרות על אליפות העולם מול לזנר… אפילו שהוא לא שם. אירועים שנכתבו מראש כדי לגרום לו להראות טוב ניתנו לאמברוז וזיגלר. כמובן, בדיעבד לא ידענו זאת. זה היה בעייתי במיוחד במקרה של זיגלר: הוא נמצא שנים בחברה ויש מאחוריו עדת מעריצים שרוצה לראות אותו מצליח, ולרגע נראה היה שזיגלר זוכה סוף סוף להכרה לה הוא ראוי- ואז ריינז שב מהפציעה, בתחילת ינואר, זיגלר הפסיק להיות רלוונטי לעלילה, ופתאום היה ברור מה קרה. זה לא עזר שבדיוק באותו זמן עוד מישהו חזר מפציעה- דניאל בראיין, שהושבת למשך זמן ארוך יותר ושחזרתו לפעולה שקולה בקהילת ההאבקות לביאת המשיח. שניהם הכריזו שהם יתחרו באותו חודש ברויאל ראמבל- מין תחרות רבת משתתפים על הזכות לקרוא תיגר על אלוף האולם. אם היה שמץ של סיכוי שמישהו בקהל ילך אחרי ריינז ולא בראיין,me-050614-john-cena-2 הוא נמחק כשהתסריטאים החלו לתת לריינז בדיחות מאולצות וגרועות לדקלם במקום להיות קשוח כמו בדרך כלל. זה גרם לנסיונות שלהם למכור אותו לקהל להיות שקופים עוד יותר. וברויאל ראמבל- שהייתה קטסטרופה מהרבה, הרבה בחינות- ריינז ניצח. הקהל שאג בוז באחידות שלא נשמעה כמותה הרבה, הרבה זמן. בשלב זה היו להם חודשיים להפוך את ריינז ללגיטימי, ולזכותו של ריינז עצמו יאמר שהוא עבד ככל יכולתו כדי להשתפר ולהדביק את שותפיו לשעבר לשילד, אבל זה לא הספיק- הכותבים פשוט לא עשו את תפקידם. הבדיחות הגרועות שלהם לא התקבלו יפה, אז הם פשוט הפסיקו לנסות לבסס אותו כדמות כלשהי. כשהם כבר עשו משהו, הם נתנו לו את הססמה I can and I will, שזה כמובן ניסוח אחר לססמה של ג׳ון סינה. כי זה מה שהמעריצים רוצים. עוד ג׳ון סינה. הדבר היחיד שיכל עוד לעזור לו בשלב הזה היה קהל ידידותי ברסלמאניה. במקום זה, הוא קיבל קהל ששונא את ג׳ון סינה יותר משהוא אוהב את אמריקה.

הקרב: מכייוון שזה מגיע מיד אחרי וויאט-טייקר, ניגשתי לקרב הזה עם טינה מסוימת ללזנר. הרגיש לי פתאום בזיוני שוויאט, שעובד כל השנה, הפסיד לטייקר אבל לזנר שבר את הרצף ומאז נלחם רק שלוש פעמים נוספות. אבל. לכל הרוחות. לזנר טוב. אין שום מתאבק שיכול לעשות את מה שלזנר עושה. אני לא אומר שהוא המתאבק הכי טוב. אבל אין שום דבר דומה ללראות את לזנר הולך מכות. הבנאדם נראה ומתהלך כמו מכונת הריגה. הוא זורק את ריינז לאחור בסופלקס a0bC8ckבאותה אגביות שבה אני ממצמץ. ושוב. ושוב. וF5. QaPRIpbועוד סופלקס. גופו של ריינז מקפץ כמו בובת סמרטוטים. "Suplex city, bitch" אומר לזנר וזה אולי נשמע כמו ציון המובן מאליו אבל אז אחד הפרשנים אומר שהוא לא חושב שהוא רוצה לגור בסופלקס סיטי. וואו. לזנר נותן לריינז לקום, ריינז מזנק עליו בקלות׳זליין ולזנר.tumblr_muypzeln541rnjfjfo1_400 לא. זז. הוא נותן לו לנסות שוב, והוא עדיין לא זז. אז הוא משתעמם וחוזר לסופלקסים- ספירת הסופלקסים בקרב תיעצר על עשר. בין סופלקס לסופלקס, בפה מדמם, ריינז עושה את ״החיוך״ ומדאיג את הקהל,Final-Form שאם תהיתם, נהנה מכל רגע. כלומר, חוץ מכשריינז דווקא מצליח לתקוף. מזה הוא לא נהנה. ריינז מצליח להשחיל רצף תקיפות מבעד לחבלים ולזנר, מקצוען שכמוהו, עושה כמיטב יכולתו כדי להראות כאילו זה מזיז לו, ובכל קרב אחר המתקפה של ריינז הייתה נראית מעולה, אבל הוא פשוט לא מוכן לרמה הזו. פול היימן, ה״סוכן״ של לזנר, ניסח את זה יפה: רומן ריינז הוא האיש הנכון, במקום הנכון, בזמן הלא נכון. בכל אופן, לזנר נעלב קצת, מבצע F5 נוסף, מסיר את הכפפות ופשוט מחזיק לריינז השמוט את הראש ביד אחת ומשגר אגרופים בשניה- ומדובר באדם שיודע מה הופך אגרוף לאמין, גם אם הוא לא אמיתי. זה כבר לא נעים לצפיה. לזנר מחליט שבא לו להשתעשע קצת אז הוא מוציא את ריינז מהזירה ויוצא אחריו, אלא שאז ריינז, בפרץ חיים ומזל גדול דוחף את לזנר אל העמוד בפינת הזירה. דם ניגר על פניו של לזנר, ואנחנו מגלים כשרון נוסף שלו- להראות פגוע. Sad-Kittenאם מקודם הוא היה מכונת הריגה, עכשיו הוא מכונת הריגה מקולקלת, הוא נע באותן תנועות רק שבורות, בקצב אחר. זה מעניק לריינז את הפתיחה שהיה זקוק לה, הוא מגייס כוחות ותוקף את לזנר שוב ושוב באמצעות סימני ההיכר שלו, ונראה שאם הוא לא יטעה הוא עוד יכול לנצח, בהתאם לתכנית, לחרדת כל הנוכחים, כולל אותי- לא כי אני שונא את ריינז, אלא כי אם הוא יהפוך לאלוף העולם כעת לא יהיה לא שום סיכוי לזכות באהבת הקהל יותר. אבל לזנר מצליח לחסום אותו לבסוף ולשגר אותו בF5 נוסף אל מחוץ לזירה ושניהם נופלים על הרצפה, שבורים, וכולם במתח לראות מי יקום ראשון ויכסה את השני ואוי תראו זה סת׳ רולינז. סת׳ רולינז הגיע והוא פודה את המזוודה. איש מעולם לא פדה את המזוודה בזמן קרב בעבר- ומסתבר שכשזה קורה, הקרב הנוכחי לא מפסיק אלא הופך לקרב משולש, והראשון שמביס מישהו משני היריבים האחרים הוא המנצח. בשביל רגעים כאלה אני פה. רולינז מציץ שניה אל מחוץ לזירה כדי לוודא שריינז לא קם וניגש לדרוך על לזנר. הוא מצליח וניגש לכסות אותו אבל לזנר קם ונעמד בפתאומיות. הוא מכין את רולינז לF5, שמסוכל על ידי חנית מריינז. לזנר משוגר אל מחוץ לזירה, ריינז מנסה להתאושש ורולינז, שכבר הפגין מוקדם יותר באותו יום את הזלזול שלו בכוחות הפיזיקה, נוחת ללא פגע, דורך על ריינז ומנצח. יש לנו אלוף עולם חדש. לקהל, שכאילו בזבז את העידודים שלו על לזנר ואת הבוז שלו על ריינז, נותר רק לידום.

כמה סיבות בגללן המהלך הזה היה מבריק:

-הם גרמו לנו לחשוב שגל ההתקפות של ריינז היה המערכה האחרונה בסיפור לא טוב שדבקו בו מראש ולמעשה הוא היה המערכה השניה בסיפור אחר.
– הם מצאו אופציה ג׳. ריינז לא ניצח וחיסל לעצמו את הקריירה, לזנר לא ניצח ולכן לא נקבל שוב חצי שנה כמעט נטולת קרבות אליפות עולם.
– זו הזדמנות ללזנר להפסיק להיות ״הרע״. רולינז הוא הרע. לזנר מייתר את הצורך באליג׳נס מובהק מהיותו מפלצת. הוא גם למעשה לא הובס למרות שאיבד את האליפות, אז עדיין נשאלת השאלה- מי יוכל לחסל אותו?
– ריינז יוכל לרדת מהעץ הגבוה שנתקע עליו ולנהל יריבות עם רולינז, דבר שאני נלהב לראות- הם מכירים זה את זה היטב ומהווים יריבים שקולים שמשלימים זה את זה סגנונית ובכל פעם שיצא להם להלחם זה היה נפלא, אבל בגלל הפציעה של ריינז הם לא הספיקו לנהל יריבות אמיתית.
– רולינז הוא כעת איש מבוקש על ידי רבים: ריינז ולזנר רוצים להרוג אותו, ואורטון, שהביס אותו מקודם, הוא כעת הטוען הבא לכתר. אני מקווה שהוא משלם למאבטחים שעות נוספות.The_Brain

– אגב אורטון, כל הסיפור שלו עם רולינז נצבע עכשיו אחרת לגמרי: אורטון אמנם ניצח את רולינז, אבל רולינז הוא זה שיצא מרסלמאניה כאיוול מאסטרמיינד מושלם.

-הם אפילו זכרו את זה שדין אמברוז נדר בעבר למנוע מרולינז לפדות את המזוודה בכל מחיר, ולכן הוא התרסק על סולם בקרב הראשון של הערב.

ורולינז אלוף העולם. ולזנר ממשיך להדהים בכל פעם שהוא נכנס לזירה (שזה לא הרבה). ורולינז אלוף העולם. הוא גם הראשון אי פעם שפדה את המזוודה ברסלמאניה, מה שאומר שבעתיד הרחוק, כשהוא יהיה זקן ויכריזו על כניסתו להיכל התהילה, הרגע שבו הוא רץ עם המזוודה אל הזירה יוקרן שם.

אז נסכם: אנחנו ניגשים לשאר 2015 עם אלוף עולם חדש וצעיר אם כי לא זה שחשבנו, ושני כוכבים ותיקים מחזיקים באליפויות המשניות. הקרב הראשי התעלה על כל הציפיות. כולם שובצו עם מכשולים מהותיים וכמעט כולם שרדו אותם בהצטיינות. למעשה, הרגעים היחידים שלא אהבתי בכלל הם אלו שכוונו למעריצים ותיקים, ואני מניח שעבור אלו הארוע היה לא פחות ממושלם. חוץ מזה, אם אני אשרוד עשרים שנה של צפייה בעסק הזה, אני בהחלט מצפה שיתנו לוויאט ורולינז לכפכף ילדים כדי לעשות לי טוב.

כל פרקי רסלינג של רסלינג נכתבו באהבה רבה עבורכם על ידי עידו יוגב, שהוא גם מאייר מוכשר וגם צופה נלהב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s